זה תלוי...

רצינו לשתף, שאנחנו בעיצומן של ההכנות לפוסט הבא, ומחפשות דרכים מעניינות לתלות דברים.
לא - לא את הילדים! ואפילו לא את הבעלים.

בדקנו כמה אופציות לתלות אמנות מקורית ותמונות.

מקרה תלייה #1
מדף מתכת שצבר חלודה, הפך ללוח מגנטי לתצוגת האוצרות / יצירות בבית.

כשאלה הביאה את המדף הזה הביתה (הצלה של הרגע האחרון ממש), בעלה שאל בתמימות באיזה צבע היא מתכוונת לצבוע אותו.
אז א' (שביקש שלא נזכיר אותו - אז הסכמנו. בערך), שהוא מעצב פנים במקצועו, הסביר לו שחלודה זה הכי הכי בעיצוב פנים היום. זה לא שכנע אותו.
גם כשריקי נכנסה ושאלה בהתלהבות אם יש אחד כזה גם בשבילה הוא לא השתכנע.
אתם יודעים - זבל של אחרים....

מקרה תלייה #2
לפני שפתחנו את הבלוג עשינו ערב בנות וחיפשנו משהו לתלות עליו פתקים לצורך ההפעלה שתכננו.
ריקי הציעה להשתמש בחלון הזה מערימת הגרוטאות של אלה.
זה מה שיצא:

מקרה תלייה #3
וואשי טייפ היה הדבר החם של 2013, ובטח גם ימשיך איתנו לשנה הבאה.
הוא מצוין לתלייה מאחר ואינו משאיר סימנים, ומאפשר לשנות את התצוגה בקלות.
הוא מגיע במגוון צבעים והדפסים (ובמחירים מופקעים פה בארץ. מומלץ לרכוש מחו"ל), מה שהופך אותו לחומר נהדר - לא לתלייה בלבד (כנסו לכאן וגם לכאן ותראו מה עוד ניתן לעשות איתו)

אם אתם רוצים לקבל עוד רעיונות לתלייה, ואולי גם רמז נוסף למה שאנחנו מתכננות - אתם מוזמנים להיכנס ללוח ההשראה הזה.

צאו לחגוג - כי מתחילה שנה חדשה.
שתהיה שנה טובה.

מתחמם, מתחמם...

ידענו שאם נגיד את זה מספיק פעמים זה גם יקרה!

הימים אמנם שימשיים ונטולי עננים, אבל זה בדיוק מה שהופך את הערבים לקרים במיוחד, ומחייב הסתגרות בבית משעה מוקדמת מאוד.
ואם כבר קר ומסתגרים - אין על מרק חם וסמיך לשמח את הלב.

הפעם מתכון למרק כתום עם תוספת נאה וטעימה ביותר של קרוטונים תוצרת בית.




















כפי שקורה לא מעט פעמים, לא היו לנו את כל החומרים כמו במתכון ועשינו כמה שינויים בהתאם למלאי הירקות
שהיו במטבח.

יצא טעים להפליא!

מרק כתום נוסח בין השבילים

1 בצל לבן יבש קצוץ בינוני
1 בצל סגול קצוץ בינוני
2 שיני שום כתושות
1 בטטה מאד גדולה חתוכה לקוביות
1 תפו"א בינוני
3 גזרים חתוכים לקוביות
1 כוס עדשים כתומות שטופות היטב
1/2 כפית כמון
2 כפיות כורכום
2 - 1/2 1 כפיות מלח
פלפל שחור גרוס
2 כף שמן זית

להגשה: שמנת לבישול, וקצת טימין טרי

אופן ההכנה:

1. בסיר בינוני מטגנים את הבצל מוסיפים מעט מלח, ואז הוא מגיר את הנוזלים שלו, מתרכך והופך שקוף.
    מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה נוספת.
2. מוסיפים את הבטטה, התפו"א והגזר ומטגנים עוד שתי דקות.
3. מוסיפים את העדשים ומכסים במים עד כס"מ אחד מעל קו הירקות. מתבלים.
4. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים במשך 45 דקות או עד שהגזר רך.
5. מסירים מהאש ותוך כדי בחישה מוסיפים כף של שמן זית.
6. טוחנים את המרק עד לקבלת מרקם אחיד, ומתקנים את התיבול.

לקרוטונים:
חותכים לחם לקוביות, מתבלים לפי מה שאוהבים (אם תשימו את מה שבתמונה - תיהיו בטוחים שפיצחנו את המתכון לביסלי גריל), מכניסים לתנור על חום גבוה מאוד במצב גריל ל2-3 דק' בלבד! (שימו טיימר - זה קורה מהר מאוד!)
לפיתות - פשוט חיתכו את הפיתה לחצי, חלקו כל חצי לרבעים, תבלו והכניסו לתנור.
מומלץ להכין קרוב למועד ההגשה, כדי שיישארו פריכים.
אנחנו די בטוחות שזה יעבוד גם עם מרקים אחרים שאתם אוהבים.

תראו, יצא לנו עוד פוסט כתום.
בתיאבון! 

חורף. וקר!

אפשר להישאר בבית מתחת לפוך.
ואפשר לצאת אל השלג ולהרגיש אירופה.

נחשו מה אנחנו בחרנו.

כדי לחמם את הראש, ציידנו את הילדים בכובעי פליז מותאמים אישית.

רוצים גם? אז הנה הגיזרה, וגם הסבר איך תופרים כובע כזה.

הגיזרה כוללת מרווח תפר (מאנגלית: Seam Allowance) של "0.25 (0.6 סמ').

1. מדפיסים את דפי הגיזרה מכאן לפי הגודל הרצוי. שימו לב שההדפסה מתבצעת בגודל המקורי (ניתן לשינוי בתיבת השיח
    של ההדפסה). הריבוע שמופיע בדף אמור להיות בגודל 2*2 סמ'. וודאו זאת לפני שאתם גוזרים.

   טיפ!
   גזרות קטנות מומלץ להכין מקרטון דק (למשל זה של אריזות דגני הבוקר). הן נשמרות טוב יותר, וקל יותר      
   להעתיקן לבד. זה לא מצריך הרבה יותר עבודה: מדפיסים את הגזרה, מדביקים ע"ג הקרטון וגוזרים.

2. מעתיקים את הגיזרה לבד, על צד שמאל (הצד ה"לא יפה"). שימו לב כמה יח' צריך מכל חלק, והיכן צריך להניח על קו       קיפול. חלקים זהים - עדיף לגזור ביחד. אם המספריים שלכם לא מצליחות - גזרו בכל פעם שניים.

3. תופרים את ה"כיפה" (החלק העליון - מורכב מ- 4 יח' זהות).

    תחילה מחברים בסיכות כל 2 חלקים יחד - ימין לימין (הצד ה"יפה" בפנים. התפירה נעשית על צד שמאל), ותופרים.

*** אם אתם רוצים להוסיף אזניים / קרניים / שוונצים / פונפון - עכשיו ממקמים אותם ומקבעים (עם סיכות או באמצעות
       תפר קטן צמוד לקצה)

    מחברים כל שני חלקים לשניים האחרים. מניחים את התפרים שעשינו לפני רגע זה מול זה (שוב - צד ימין בפנים),  
    ומחברים בסיכה את קוי התפר, כך שבסיום, החיבור יראה כקו אחד המשכי.

4. מחברים את ה"כתר" (היח' שגזרנו בקיפול, ומקיפה את כל הראש) ל"כיפה" הנ"ל.

    תחילה מסמנים את קו האמצע של ה"כתר" ע"י חיתוך קטנטן עם מספרים, בדיוק על קו הקיפול.

    כעת מניחים את החתך הקטן שעשינו מול אחד התפרים של ה"כיפה", מחברים בסיכות מסביב (מנקודת האמצע לצדדים)     ותופרים לכל אורכו.

5. תופרים את קצוות ה"כתר" האחד לשני (ימין לימין), לכדי מעגל סגור. עולים טיפה עם התפר לכיוון ה"כיפה" כדי לוודא
    שהכל מחובר.

6. חוזרים על שלבים 2-5 גם עם הבטנה. מומלץ להכניס מעט את המחט בתפירת הבטנה, כך שמרווח התפר יעמוד על 0.7-
    0.8 סמ'.

7. מחברים את שני חלקי הכובע יחד. מניחים את הבטנה על החלק החיצוני (ימין לימין) ומחברים עם סיכות. מתחילים מקו       התפר האחורי של הכובע (שנוצר בשלב 5). התפר האחורי של הבטנה מול זה של החלק החיצוני, משם סביב, כך
    שהחלקים ישבו בדיוק זה ע"ג זה. תופרים, ומשאירים כ-4 סמ' לא תפורים (הפתח ישמש אותנו כדי להפוך את הכובע  
    לצידו היפה).

8. הופכים את הכובע לצידו היפה. מסדרים ועוברים בתפר עליון (מאנגלית: Top Stitch) קרוב לקצה מסביב. מקפידים על
    סידור הבד (עדיף עם סיכות) במקום בו נמצא הפתח (זה שדרכו הפכנו את הכובע).

זהו! יש לכם כובע מחמם לסופות שיבואו עלינו לטובה.

יצאנו לנסות אותם בשלג!
היה מפתיע.

אין לכם מכונה, או שאתם רוצים לראות רעיונות נוספים לכובעי פליז? כנסו ללוח הפינטרסט שלנו לקבל עוד רעיונות.
(לא יודעים מה זה פינטרסט - בעיה חמורה. כנסו לכאן ללמוד. זהירות! זה ממכר)

החורף שהפתיע

ואנחנו בכלל רצינו לכתוב על הסתיו.
אם אתם לא גרים כאן - מאוד יכול להיות שפיספסתם אותו. למעשה הוא הגיע לכאן כבר בחודש ספטמבר.
זה התחיל בחצבים שצמחו בהמוניהם

המשיך בלהקות הציפורים שקישטו את השמיים בדרכן דרומה (מקורות יודעי דבר דיווחו שאפילו פלמינגו - 9 במספר- נצפו כאן)
ובמהלך נובמבר, להקות ענקיות של עגורים, שבמשך חודש שלם לא הפסיקו לצרוח - סימנו שהחורף כבר אוטוטו כאן.
המטעים שינו את צבעם והצפון נצבע בצבעי השלכת.
אז לקחנו את הילדים, ונסענו להנות מימים אחרונים של שלכת במטע האפרסמונים.

כל ילד מצא שעשוע אחר במטע המדהים...

 ואחרי שבדקנו את השלכת, נכנסנו למטבח לבדוק מתכון לסלט אפרסמונים. המקור כאן.

חותכים ומסדרים.

זה לא סלט שאוכלים עם כף ישר מהקערה. הוא מתוק מאוד, ומתאים ליד משהו. בעיקר אם ה"משהו" מלוח.

לאלה שכל הגינונים של ה"ליד משהו" נראים מיותרים - אתם יכולים לעשות כמונו ולהוסיף לו קוסקוס, ואז כף וקערה הם הדרך הכי טובה להנות ממנו. סלט שהוא ארוחה.

ואומרים שביום חמישי כבר ירד שלג.
אבל אנחנו רצינו לכתוב על הסתיו.

נעים להכיר

אני אלה.


הנה עשר עובדות עליי :

1. אני נשואה למיקו ואמא לנועם בן 4.5.
2. יש לי תואר ראשון בעיצוב פנים מהמכון הטכנולוגי בחולון. לקח לי כמעט 8 שנים לסיים אותו.
3. נולדתי וגדלתי בקיבוץ חולתה בעמק החולה. חזרנו לכאן לפני 5 שנים, ולפני שנה עברנו לגור בבית משלנו.
4. אני מאוד אוהבת לאפות.
5. למדתי לראשונה לתפור בכיתה ד' ב"בית היוצר" (ככה קראו אז למקום שבו התקיימו חוגי היצירה).
    בשנים האחרונות הרחבתי מאוד את הידע (וגם את העיסוק) בתחום, בעיקר בזכות האינטרנט (תודה פינטרסט!)
6. אני אוהבת רשימות. הן מרגיעות אותי, עושות לי סדר בראש ומשחררות אותי להתעסק בדברים אחרים. זו הסיבה
    שהתיק שלי תמיד מלא בפתקים עם רשימות.
7. אני משלחת סנפלינג מוסמכת מגיל 17, אם כי לא נראה לי שיש לקורס הזה משמעות היום. מה שנשאר מזה הוא
    רק ידע בקשירות.
8. אני לא אוהבת בננה ופירות ים. זהו. חוץ מזה הכל הולך.
9. אני נהנית מנסיעות ארוכות באוטובוס. הן נותנות לי תחושה של חופשה, וזמן שקט למחשבות.
10. דחיתי את השירות הצבאי בשנה כדי לעשות שנת שירות כמדריכה בפנימיית כרמית בירושלים.
      אח"כ טיילתי והדרכתי בעיר וסביבתה שנתיים במסגרת השירות הצבאי, כמדריכה של החברה להגנת הטבע.
      אני אוהבת את העיר הזו, ולצערי לא מגיעה אליה כמעט.


וזו ריקי.


כפי שאלה מספרת מתוך ראייה של עירונית (קרית שמונה היא לא באמת עיר...) כשאני באתי לקיבוץ נורא הוקסמתי מהאנשים,
באמת הכל קרה על השבילים.
על השבילים הכרתי אנשים שהיום הם חלק מהותי מחיי.

עשרה דברים עליי:

1. קוראים לי ריקי ואני נשואה לדקל ואמא ללביא בן שנה ו- 10 חודשים ויש לנו פאג סיני קטן בשם מסי.
2. יהיה לי תואר ראשון בתקשורת חזותית (חסרים לי כמה קורסים), אבל את דרכי התחלתי בתואר ראשון לעיצוב פנים
    בשנקר, ועזבתי בתום השנה השלישית, לאחר שהקמתי עסק קטן לעיצוב אלבומים ונורא אהבתי את הגרפיקה,
    ולכן עזבתי ללמוד תקשורת חזותית במנשר(הם היו מוכנים לוותר לי על שנה בניגוד לשנקר)
    אז אני בלימודים כבר 8 שנים!!!!!
3. נולדתי וגדלתי בקרית שמונה, ומיד אחרי הצבא הכרנו ועברנו למרכז כדי ללמוד. לפני שנתיים חזרנו לגור בצפון ומיד
    קנינו שטח במושב משמר הירדן, אבל לאחרונה אחרי שנתיים שהתלבטנו אם לבנות שם, ויתרנו עליו.
    אני לא רואה את עצמי גרה במקום אחר.
4. עד לפני כמה חודשים הייתי 16 שנה צמחונית.
5. אני שופטת כדורסל מוסמכת מגיל 16, אבל כבר היום אם ארצה לשפוט אצטרך לעשות הכל מחדש. כדורסל היה
    האהבה הראשונה שלי וכן גם הקבוצה גליל עליון שהייתי כל שבוע מתייצבת לראות משחקים שלה בעונה.
6. בצבא היית סמבצ"ית חי"ר וזה רק מוכיח לי עד כמה נשים יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת!
7. היום אני צלמת ומעצבת גרפית, רוב העבודות שלי בלימודים עוסקות בצילום וכבר שנים אני עוסקת בתמונות.
8. אני אוהבת לבשל אבל אין לי זמן כל כך...
9. אני מאד אוהבת מוזיקה, כל מוזיקה שהיא, היא מרגיעה אותי.
10. מרוב שאני מצלמת אחרים (ראה תמונות של אלה...והבן שלה והמשפחה שלי...)אין לי תמונות של עצמי...!!!!!
      יש לי מהחתונה ועוד כמה לא טובות....בינתיים תסתפקו באחת מהחתונה, תודה לשרון עמית הצלם!

יש לא מעט קווי דמיון במסלולי החיים שלנו עד כה: שתינו גדלנו בצפון ועברנו לגור במרכז לצורך לימודי עיצוב. עם הקמת המשפחה,
חזרנו לבית הטבעי בצפון.
אפילו האבות שלנו עובדים כבר הרבה שנים יחד. אבל מי שהכירו בינינו היו דווקא הבעלים שלנו.




בשנתיים האחרונות האזור הזה חזר להיות הבית שלנו.
מרבית התכניות שלנו נרקמו בין השבילים כאן: טיולים, פיקניקים, ארוחות ערב, ערבי בנות וחגיגות אחרות.
פגישות מקריות בהן התקיימו שיחות על עיצוב, גינה, ילדים או מתכונים.
כאן גם נולד הבלוג הזה. המקום שלנו לתעד ולחלוק את כל אלה.

הבלוג יעסוק בכל מה שמרכיב את היומיום שלנו: משפחה, אירוח, טיולים, עיצוב, יצירה, צילום, חברים
וכל מה שהופך את המגורים במרחב הצפוני למה שהם עבורנו.

עכשיו, אחרי שהכרנו, אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו. יהיה יפה.