יום המשפחה - אצל אמא נילי

אמא נילי היא אמא של אלה. והשבוע ביקרנו במטבח שלה.

"קשה להגיד שלמשפחה שלנו יש מסורת שקשורה במטבח.
החיים בקיבוץ לא ממש פיתחו את הצד הזה אצל (א)נשים.
הארוחות הוגשו בחדר האוכל, המטבח בחדר (ככה קראו לזה. לא בית) היה קטן מאוד, והאוכל היחיד שהגיע לחדר, היה זה שניתן ב"חלוקה". מה שנתנו זה מה שהיה. בלי אפשרות לבקש "עוד", או "במקום", או "אחר".
סבתא שלי, שגדלה בתל אביב, דווקא הייתה רבת כישורים במטבח, ובעיקר באפייה. אבל היא נאלצה להסתפק במה שקיבלה. והיא הכינה מזה מטעמים.
אחד הזכורים והאהובים עליי ביותר היה ה"קצ'פוצ'ה" (ka-che-pu-che) של א. הערב בשבת. היא היתה אוספת את כל מה שנשאר במהלך השבוע בחדר האוכל (אורז, תפו"א, עוף) ומכינה ממנו מעדן בתוך הטוסטר הקטן, שישב על השיש הקטנטן מימלא, אצלה בחדר. בלי מתכון. ככה, לפי החושים, כמו שסבתות בכל העולם עושות.
אמא שלי, למרות שעד גיל מבוגר יחסית לא נדרשה לכך, ירשה ממנה את היכולות המופלאות במטבח (כולל היכולת לעבוד בסדר ונקיון מופתיים), ובכל ערב שישי אנחנו נהנים מארוחות ערב חסרות שורשים, אבל טעימות מאוד.

חלק קטן מאוד ממתכוניה של סבתא יפה נשמר אצל אמא שלי. לכבוד יום המשפחה היא הוציאה את אחד מהם, פתחה את מטבחה, וחשפה לפנינו, איך מטבח צנוע ופשוט יכול להיות כל כך טעים."

לחמניות גבינה של סבתא יפה

כ - 35 לחמניות קטנות

לבצק:
1 חב' (250 גר') גבינה לבנה 9%
1 כוס גבנ"צ מגוררת
1 חב' (200 גר') חמאה (במקור מרגרינה)
1 כפית שטוחה מלח
1/2 2 - 2 כוסות קמח רגיל
מעט שושמשום (לא חובה)

לציפוי:
1 ביצה מקושקשת עם מעט מי ברז
שומשום

מחממים תנור ל - 180 מעלות.
מערבבים את חומרי הבצק, למעט קמח ושומשום. מוסיפים קמח בהדרגה, עד שנוצר בצק מעט דביק. מוסיפים שומשום ומעבדים עד שנבלע.
מחלקים את הבצק ל- 3 חלקים. כל חלק מרדדים לעיגול, וחותכים למשולשים. מגלגלים את המשולשים מהצד הרחב אל הצר (כמו רוגלך). מורחים בביצה. מפזרים שומשום. מסדרים בתבנית (אין צורך במרווחים גדולים) ואופים כ- 25 דק', עד שמשחים קלות.

 הכי טוב לאכול באותו היום.